1לא־יהיה לכהנים הלוים כל־שבט לוי חלק ונחלה עם־ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 2ונחלה לא־יהיה־לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר־לו׃ ס

3וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם־שור אם־שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 4ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן־לו ׃ 5כי בו בחר יהוה אלהיך מכל־שבטיך לעמד לשרת בשם־יהוה הוא ובניו כל־הימים׃ ס

6וכי־יבא הלוי מאחד שעריך מכל־ישראל אשר־הוא גר שם ובא בכל־אות נפשו אל־המקום אשר־יבחר יהוה׃ 7ושרת בשם יהוה אלהיו ככל־אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 8חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על־האבות׃ ס

9כי אתה בא אל־הארץ אשר־יהוה אלהיך נתן לך לא־תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ 10לא־ימצא בך מעביר בנו־ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ 11וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל־המתים׃ 12כי־תועבת יהוה כל־עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ 13תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ ס 14כי ׀ הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל־מעננים ואל־קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃

15נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ 16ככל אשר־שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את־קול יהוה אלהי ואת־האש הגדלה הזאת לא־אראה עוד ולא אמות׃ 17ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ 18נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל־אשר אצונו׃ 19והיה האיש אשר לא־ישמע אל־דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ 20אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא־צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ 21וכי תאמר בלבבך איכה נדע את־הדבר אשר לא־דברו יהוה׃ 22אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא־יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא־דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ ס