1ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל־יעקב הבה־לי בנים ואם־אין מתה אנכי׃ 2ויחר־אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר־מנע ממך פרי־בטן׃ 3ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על־ברכי ואבנה גם־אנכי ממנה׃ 4ותתן־לו את־בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ 5ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ 6ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן־לי בן על־כן קראה שמו דן׃ 7ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ 8ותאמר רחל נפתולי אלהים ׀ נפתלתי עם־אחתי גם־יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את־זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ 10ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ 11ותאמר לאה [בגד כ] (בא ק) (גד ק) ותקרא את־שמו גד׃ 12ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ 13ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את־שמו אשר׃

14וילך ראובן בימי קציר־חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל־לאה אמו ותאמר רחל אל־לאה תני־נא לי מדודאי בנך׃ 15ותאמר לה המעט קחתך את־אישי ולקחת גם את־דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ 16ויבא יעקב מן־השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17וישמע אלהים אל־לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ 18ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר־נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ 19ותהר עוד לאה ותלד בן־ששי ליעקב ׃ 20ותאמר לאה זבדני אלהים ׀ אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי־ילדתי לו ששה בנים ותקרא את־שמו זבלון׃ 21ואחר ילדה בת ותקרא את־שמה דינה׃

22ויזכר אלהים את־רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את־רחמה׃ 23ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את־חרפתי׃ 24ותקרא את־שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25ויהי כאשר ילדה רחל את־יוסף ויאמר יעקב אל־לבן שלחני ואלכה אל־מקומי ולארצי׃ 26תנה את־נשי ואת־ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את־עבדתי אשר עבדתיך׃ 27ויאמר אליו לבן אם־נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ 28ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ 29ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר־היה מקנך אתי׃ 30כי מעט אשר־היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם־אנכי לביתי׃ 31ויאמר מה אתן־לך ויאמר יעקב לא־תתן־לי מאומה אם־תעשה־לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ 32אעבר בכל־צאנך היום הסר משם כל־שה ׀ נקד וטלוא וכל־שה־חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ 33וענתה־בי צדקתי ביום מחר כי־תבוא על־שכרי לפניך כל אשר־איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ 34ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ 35ויסר ביום ההוא את־התישים העקדים והטלאים ואת כל־העזים הנקדות והטלאת כל אשר־לבן בו וכל־חום בכשבים ויתן ביד־בניו׃ 36וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את־צאן לבן הנותרת׃

37ויקח־לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על־המקלות׃ 38ויצג את־המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ 39ויחמו הצאן אל־המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ 40והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל־עקד וכל־חום בצאן לבן וישת־לו עדרים לבדו ולא שתם על־צאן לבן׃ 41והיה בכל־יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את־המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ 42ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ 43ויפרץ האיש מאד מאד ויהי־לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃