1ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את־בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 2וישלח את־אליקים אשר־על־הבית ואת ׀ שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל־ישעיהו בן־אמוץ הנביא׃ 3ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום־צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד־משבר וכח אין ללדה׃ 4אולי ישמע יהוה אלהיך את ׀ דברי רב־שקה אשר שלחו מלך־אשור ׀ אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃

5ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל־ישעיהו׃ 6ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל־אדניכם כה ׀ אמר יהוה אל־תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך־אשור אותי׃ 7הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל־ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃

8וישב רב־שקה וימצא את־מלך אשור נלחם על־לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 9וישמע על־תרהקה מלך־כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל־חזקיהו לאמר׃ 10כה תאמרון אל־חזקיהו מלך־יהודה לאמר אל־ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 11הנה ׀ אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל־הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 12ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את־גוזן ואת־חרן ורצף ובני־עדן אשר בתלשר׃ 13איה מלך־חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃

14ויקח חזקיהו את־הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 15ויתפלל חזקיהו אל־יהוה לאמר׃ 16יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה־הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את־השמים ואת־הארץ׃ 17הטה יהוה ׀ אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל־דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃ 18אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את־כל־הארצות ואת־ארצם׃ 19ונתן את־אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם־מעשה ידי־אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 20ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל־ממלכות הארץ כי־אתה יהוה לבדך׃

21וישלח ישעיהו בן־אמוץ אל־חזקיהו לאמר כה־אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל־סנחריב מלך אשור׃

22זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃

23את־מי חרפת וגדפת ועל־מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל־קדוש ישראל׃

24ביד עבדיך חרפת ׀ אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃

25אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף־פעמי כל יארי מצור׃

26הלוא־שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃

27וישביהן קצרי־יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃

28ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃

29יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר־באת בה׃

30וזה־לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים [ואכול כ] (ואכלו ק) פרים׃ 31ויספה פליטת בית־יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 32כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה־זאת׃ ס

33לכן כה־אמר יהוה אל־מלך אשור לא יבוא אל־העיר הזאת ולא־יורה שם חץ ולא־יקדמנה מגן ולא־ישפך עליה סללה׃ 34בדרך אשר־בא בה ישוב ואל־העיר הזאת לא יבוא נאם־יהוה׃ 35וגנותי על־העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ ס

36ויצא ׀ מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 37ויסע וילך וישב סנחריב מלך־אשור וישב בנינוה׃ 38ויהי הוא משתחוה בית ׀ נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר־חדן בנו תחתיו׃ ס