1הן עבדי אתמך־בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃

2לא יצעק ולא ישא ולא־ישמיע בחוץ קולו׃

3קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃

4לא יכהה ולא ירוץ עד־ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ פ

5כה־אמר האל ׀ יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

6אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃

7לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃

8אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא־אתן ותהלתי לפסילים׃

9הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ פ

10שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃

11ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃

12ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃

13יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף־יצריח על־איביו יתגבר׃ ס

14החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃

15אחריב הרים וגבעות וכל־עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃

16והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא־ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃

17נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ ס

18החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃

19מי עור כי אם־עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃

20[ראית כ] (ראות ק) רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃

21יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃

22והוא עם־בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין־אמר השב׃

23מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃

24מי־נתן [למשוסה כ] (למשסה ק) יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא־אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃

25וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער־בו ולא־ישים על־לב׃ פ