1ואשא עיני וארא והנה־איש ובידו חבל מדה׃ 2ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את־ירושלם לראות כמה־רחבה וכמה ארכה׃ 3והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ 4ויאמר אלו רץ דבר אל־הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ 5ואני אהיה־לה נאם־יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ פ 6הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם־יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם־יהוה׃ 7הוי ציון המלטי יושבת בת־בבל׃ ס 8כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל־הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 9כי הנני מניף את־ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי־יהוה צבאות שלחני׃ ס 10רני ושמחי בת־ציון כי הנני־בא ושכנתי בתוכך נאם־יהוה׃ 11ונלוו גוים רבים אל־יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי־יהוה צבאות שלחני אליך׃ 12ונחל יהוה את־יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ 13הס כל־בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ ס |
    |