1ויהי ימים רבים ודבר־יהוה היה אל־אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל־אחאב ואתנה מטר על־פני האדמה׃ 2וילך אליהו להראות אל־אחאב והרעב חזק בשמרון׃ 3ויקרא אחאב אל־עבדיהו אשר על־הבית ועבדיהו היה ירא את־יהוה מאד׃ 4ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃ 5ויאמר אחאב אל־עבדיהו לך בארץ אל־כל־מעיני המים ואל כל־הנחלים אולי ׀ נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה׃ 6ויחלקו להם את־הארץ לעבר־בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך־אחד לבדו׃

7ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על־פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו׃ 8ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 9ויאמר מה חטאתי כי־אתה נתן את־עבדך ביד־אחאב להמיתני׃ 10חי ׀ יהוה אלהיך אם־יש־גוי וממלכה אשר לא־שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את־הממלכה ואת־הגוי כי לא ימצאכה׃ 11ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 12והיה אני ׀ אלך מאתך ורוח יהוה ׀ ישאך על אשר לא־אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את־יהוה מנערי׃ 13הלא־הגד לאדני את אשר־עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים׃ 14ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני׃ ס 15ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו׃

16וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד־לו וילך אחאב לקראת אליהו׃

17ויהי כראות אחאב את־אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃ 18ויאמר לא עכרתי את־ישראל כי אם־אתה ובית אביך בעזבכם את־מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃ 19ועתה שלח קבץ אלי את־כל־ישראל אל־הר הכרמל ואת־נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃

20וישלח אחאב בכל־בני ישראל ויקבץ את־הנביאים אל־הר הכרמל׃ 21ויגש אליהו אל־כל־העם ויאמר עד־מתי אתם פסחים על־שתי הסעפים אם־יהוה האלהים לכו אחריו ואם־הבעל לכו אחריו ולא־ענו העם אתו דבר׃ 22ויאמר אליהו אל־העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע־מאות וחמשים איש׃ 23ויתנו־לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על־העצים ואש לא ישימו ואני אעשה ׀ את־הפר האחד ונתתי על־העצים ואש לא אשים׃ 24וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם־יהוה והיה האלהים אשר־יענה באש הוא האלהים ויען כל־העם ויאמרו טוב הדבר׃

25ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃ 26ויקחו את־הפר אשר־נתן להם ויעשו ויקראו בשם־הבעל מהבקר ועד־הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על־המזבח אשר עשה׃ 27ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול־גדול כי־אלהים הוא כי שיח וכי־שיג לו וכי־דרך לו אולי ישן הוא ויקץ׃ 28ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד־שפך־דם עליהם׃ 29ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין־קול ואין־ענה ואין קשב׃

30ויאמר אליהו לכל־העם גשו אלי ויגשו כל־העם אליו וירפא את־מזבח יהוה ההרוס׃ 31ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני־יעקב אשר היה דבר־יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃ 32ויבנה את־האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח׃ 33ויערך את־העצים וינתח את־הפר וישם על־העצים׃ 34ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על־העלה ועל־העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו׃ 35וילכו המים סביב למזבח וגם את־התעלה מלא־מים׃

36ויהי ׀ בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי־אתה אלהים בישראל ואני עבדך [ובדבריך כ] (ובדברך ק) עשיתי את כל־הדברים האלה׃ 37ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי־אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את־לבם אחרנית׃ 38ותפל אש־יהוה ותאכל את־העלה ואת־העצים ואת־האבנים ואת־העפר ואת־המים אשר־בתעלה לחכה׃ 39וירא כל־העם ויפלו על־פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃ 40ויאמר אליהו להם תפשו ׀ את־נביאי הבעל איש אל־ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל־נחל קישון וישחטם שם׃

41ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי־קול המון הגשם׃ 42ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל־ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין [ברכו כ] (ברכיו׃ ק) 43ויאמר אל־נערו עלה־נא הבט דרך־ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים׃ 44ויהי בשבעית ויאמר הנה־עב קטנה ככף־איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל־אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם׃ 45ויהי ׀ עד־כה ועד־כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה׃ 46ויד־יהוה היתה אל־אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד־באכה יזרעאלה׃