1ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ 2ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ 3ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ 4אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ 5ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃ 6והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ 7והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ 8ונתתי לך ולזרעך אחריך את ׀ ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ 9ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ 10זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃ 11ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ 12ובן־שמנת ימים ימול לכם כל־זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת־כסף מכל בן־נכר אשר לא מזרעך הוא׃ 13המול ׀ ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ 14וערל ׀ זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר׃ ס 15ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃ 16וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ 17ויפל אברהם על־פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה־שנה יולד ואם־שרה הבת־תשעים שנה תלד׃ 18ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ 19ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ 20ולישמעאל שמעתיך הנה ׀ ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ 21ואת־בריתי אקים את־יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ 22ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ 23ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ 24ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ 25וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ 26בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ 27וכל־אנשי ביתו יליד בית ומקנת־כסף מאת בן־נכר נמלו אתו׃ פ |