1ויהי כי־זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את־עשו ׀ בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 2ויאמר הנה־נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 3ועתה שא־נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי [צידה כ] (ציד׃ ק) 4ועשה־לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

5ורבקה שמעת בדבר יצחק אל־עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 6ורבקה אמרה אל־יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את־אביך מדבר אל־עשו אחיך לאמר׃ 7הביאה לי ציד ועשה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 8ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 9לך־נא אל־הצאן וקח־לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 10והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 11ויאמר יעקב אל־רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 12אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 13ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח־לי׃ 14וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 15ותקח רבקה את־בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את־יעקב בנה הקטן׃ 16ואת ערת גדיי העזים הלבישה על־ידיו ועל חלקת צואריו׃ 17ותתן את־המטעמים ואת־הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

18ויבא אל־אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

19ויאמר יעקב אל־אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום־נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 20ויאמר יצחק אל־בנו מה־זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 21ויאמר יצחק אל־יעקב גשה־נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם־לא׃ 22ויגש יעקב אל־יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 23ולא הכירו כי־היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 24ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 25ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש־לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 26ויאמר אליו יצחק אביו גשה־נא ושקה־לי בני׃

27ויגש וישק־לו וירח את־ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

28ויתן־לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

29יעבדוך עמים [וישתחו כ] (וישתחוו ק) לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

30ויהי כאשר כלה יצחק לברך את־יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 31ויעש גם־הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 32ויאמר לו יצחק אביו מי־אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 33ויחרד יצחק חרדה גדלה עד־מאד ויאמר מי־אפוא הוא הצד־ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם־ברוך יהיה׃ 34כשמע עשו את־דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד־מאד ויאמר לאביו ברכני גם־אני אבי׃ 35ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 36ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את־בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא־אצלת לי ברכה׃ 37ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת־כל־אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 38ויאמר עשו אל־אביו הברכה אחת הוא־לך אבי ברכני גם־אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

39ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

40ועל־חרבך תחיה ואת־אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

41וישטם עשו את־יעקב על־הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את־יעקב אחי׃ 42ויגד לרבקה את־דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 43ועתה בני שמע בקלי וקום ברח־לך אל־לבן אחי חרנה׃ 44וישבת עמו ימים אחדים עד אשר־תשוב חמת אחיך׃ 45עד־שוב אף־אחיך ממך ושכח את אשר־עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם־שניכם יום אחד׃

46ותאמר רבקה אל־יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם־לקח יעקב אשה מבנות־חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃