1ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ׃ 2ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו׃ 3כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל׃ 4אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 5ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם׃ 6שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם׃ 7ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה׃ ס 8ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר׃ 9ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם׃ 10ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 11והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 12ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 13את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 14והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 15וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר׃ 16והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ׃ 17ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ׃ פ 18ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 19שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ׃ 20ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 21וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה ׃ 22וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ׃ 23ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 24וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה־לו בנו הקטן׃ 25ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 26ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 27יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו׃ 28ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 29ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ פ |