1ויען אליפז התמני ויאמר׃ 2הלאל יסכן־גבר כי־יסכן עלימו משכיל׃ 3החפץ לשדי כי תצדק ואם־בצע כי־תתם דרכיך׃ 4המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ 5הלא רעתך רבה ואין־קץ לעונתיך׃ 6כי־תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ 7לא־מים עיף תשקה ומרעב תמנע־לחם׃ 8ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ 9אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ 10על־כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ 11או־חשך לא־תראה ושפעת־מים תכסך׃ 12הלא־אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי־רמו׃ 13ואמרת מה־ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ 14עבים סתר־לו ולא יראה וחוג מים יתהלך׃ 15הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי־און׃ 16אשר־קמטו ולא־עת נהר יוצק יסודם׃ 17האמרים לאל סור ממנו ומה־יפעל שדי למו׃ 18והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ 19יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג־למו׃ 20אם־לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ 21הסכן־נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ 22קח־נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ 23אם־תשוב עדש־די תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ 24ושית־על־עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ 25והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ 26כי־אז על־שדי תתענג ותשא אל־אלוה פניך׃ 27תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ 28ותגזר־אומר ויקם לך ועל־דרכיך נגה אור׃ 29כי־השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ 30ימלט אי־נקי ונמלט בבר כפיך׃ פ |
    |