1הידעת עת לדת יעלי־סלע חלל אילות תשמר׃

2תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃

3תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃

4יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא־שבו למו׃

5מי־שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃

6אשר־שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃

7ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃

8יתור הרים מרעהו ואחר כל־ירוק ידרוש׃

9היאבה רים עבדך אם־ילין על־אבוסך׃

10ה‍תקשר־רים בתלם עבתו אם־ישדד עמקים אחריך׃

11התבטח־בו כי־רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃

12התאמין בו כי־ [ישוב כ] (ישיב ק) זרעך וגרנך יאסף׃

13כנף־רננים נעלסה אם־אברה חסידה ונצה׃

14כי־תעזב לארץ בציה ועל־עפר תחמם׃

15ותשכח כי־רגל תזורה וחית השדה תדושה׃

16הקשיח בניה ללא־לה לריק יגיעה בלי־פחד׃

17כי־השה אלוה חכמה ולא־חלק לה בבינה׃

18כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃

19התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃

20התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃

21יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת־נשק׃

22ישחק לפחד ולא יחת ולא־ישוב מפני־חרב׃

23עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃

24ברעש ורגז יגמא־ארץ ולא־יאמין כי־קול שופר׃

25בדי שפר ׀ יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם רים ותרועה׃

26ה‍מבינתך יאבר־נץ יפרש [כנפו כ] (כנפיו ק) לתימן׃

27אם־על־פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃

28סלע ישכן ויתלנן על־שן־סלע ומצודה׃

29משם חפר־אכל למרחוק עיניו יביטו׃

30[ואפרחו כ] (ואפרחיו ק) יעלעו־דם ובאשר חללים שם הוא׃ פ