1בני אם־תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 2להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ 3כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ 4אם־תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ 5אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ 6כי־יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ 7[וצפן כ] (יצפן ק) לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ 8לנצר ארחות משפט ודרך [חסידו כ] (חסידיו ק) ישמר׃ 9אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל־מעגל־טוב׃ 10כי־תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ 11מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ 12להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ 13העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי־חשך׃ 14השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ 15אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ 16להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 17העזבת אלוף נעוריה ואת־ברית אלהיה שכחה׃ 18כי שחה אל־מות ביתה ואל־רפאים מעגלתיה׃ 19כל־באיה לא ישובון ולא־ישיגו ארחות חיים׃ 20למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ 21כי־ישרים ישכנו־ארץ ותמימים יותרו בה׃ 22ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ פ |