1מכתם לדוד שמרני אל כי־חסיתי בך׃

2אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל־עליך׃

3לקדושים אשר־בארץ המה ואדירי כל־חפצי־בם׃

4ירבו עצבותם אחר מהרו בל־אסיך נסכיהם מדם ובל־אשא אתש־מותם על־שפתי׃

5יהוה מנת־חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃

6חבלים נפלו־לי בנעמים אף־נחלת שפרה עלי׃

7אברך את־יהוה אשר יעצני אף־לילות יסרוני כליותי׃

8שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל־אמוט׃

9לכן ׀ שמח לבי ויגל כבודי אף־בשרי ישכן לבטח׃

10כי ׀ לא־תעזב נפשי לשאול לא־תתן חסידך לראות שחת ׃

11תודיעני ארח חיים שבע מחות את־פניך נעמות בימינך נצח׃