3
1-2 בשנה החמש־עשרה למלכותו של הקיסר טיבריוס, דיבר ה׳ אל יוחנן בן־זכריה שהתגורר במדבר. (באותה שנה היה פונטיוס פילטוס מושל יהודה; הורדוס – מושל הגליל; פיליפוס אחיו – מושל מדינות יטור וטרכונה; לוסניס – מושל אבילין; חנן וקייפא היו הכוהנים הגדולים). 3 יוחנן החל לבקר בכל הערים והכפרים באזור הירדן וקרא לאנשים להיטבל במים, כדי להראות שהם מתחרטים על מעשיהם הרעים ובוחרים להאמין באלוהים, על־מנת שיסלח לחטאיהם.
4 יוחנן קיים את דברי ישעיהו הנביא:* 3.4 ג 4 ישעיהו מ 3-5
”קול קורא במדבר
פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו.
5 כל גיא יינשא,
וכל הר וגבעה ישפלו.
והיה העקב למישור והרכסים לבקעה,
6 וראו כל בשר את ישועת אלוהים.“
7 יוחנן היה אומר לאנשים הרבים שבאו להיטבל על־ידו: ”בני נחשים אתם! מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה׳ עתיד להביא עליכם? 8 לפני שתיטבלו עליכם להוכיח במעשים שאתם באמת מתחרטים על מעשיכם הרעים. אל תחשבו בלבכם: ’אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם‘. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם! 9 כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו!“
10 לשמע דברי יוחנן נהג הקהל לשאול אותו: ”מה עלינו לעשות כדי להוכיח שאנו מתחרטים על מעשינו הרעים ומאמינים באלוהים?“
11 ”מי שיש לו שתי חולצות,“ השיב יוחנן, ”שייתן אחת מהן למי שאין לו אף אחת. מי שיש לו מספיק אוכל – שייתן לרעב.“
12 גם גובי מכס, שהיו ידועים בשחיתותם, באו להיטבל ושאלו: ”רבי, כיצד נוכיח את כנות לבנו?“
13 ”אל תגבו למעלה מהמס הקבוע בחוק“, השיב יוחנן.
14 ”ומה עלינו לעשות?“ שאלו מספר חיילים.
”אל תסחטו כספים באיומים ובאלימות,“ השיב יוחנן, ”אל תוציאו דיבה על איש, הסתפקו במשכורתכם.“
15 מאחר שכל העם ציפה וייחל לבואו של המשיח, תהה כל אחד בלבו אם יוחנן עצמו הוא המשיח. 16 יוחנן העמידם על טעותם ואמר: ”אני מטביל אתכם במים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני – הוא כל כך נעלה עד כי איני ראוי להתיר את שרוכי נעליו – והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. 17 הוא גם יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם.“ 18 יוחנן השתמש באזהרות רבות מסוג זה כדי להוכיח את העם ולהעביר להם את הבשורה.
19 אולם כשהוכיח יוחנן את הורדוס (מושל הגליל) על מעשיו הרעים, ובמיוחד על נישואיו האסורים להורודיה – אשת אחיו פיליפוס – 20 השליך הורדוס את יוחנן לבית־סוהר, וכך הוסיף על חטאיו.
21 יום אחד, לאחר שנטבלו אנשים רבים, נטבל גם ישוע. כאשר התפלל נפתחו השמים 22 ורוח הקודש בדמות יונה ירדה ונחה עליו, ומן השמים קרא קול: ”אתה בני אהובי, מקור שמחתי.“
23 ישוע היה כבן שלושים שנה כשהחל בפעילותו בציבור. ישוע נחשב לבנו של יוסף.
יוסף היה בנו של עלי;
24 עלי היה בנו של מתת;
מתת היה בנו של לוי;
לוי היה בנו של מלכי;
מלכי היה בנו יני;
יני היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של מתתיה;
25 מתתיה היה בנו של אמוץ;
אמוץ היה בנו של נחום;
נחום היה בנו של חסלי;
חסלי היה בנו של נגי;
26 נגי היה בנו של מחת;
מחת היה בנו של מתתיה;
מתתיה היה בנו של שמעי;
שמעי היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של יודה;
27 יודה היה בנו של יוחנן;
יוחנן היה בנו של רישא;
רישא היה בנו של זרובבל;
זרובבל היה בנו של שאלתיאל;
שאלתיאל היה בנו של נרי;
28 נרי היה בנו של מלכי;
מלכי היה בנו של אדי;
אדי היה בנו של קוסם;
קוסם היה בנו של אלמדם;
אַלְמוֹדָם היה בנו של ער;
29 ער היה בנו של ישוע;
ישוע היה בנו של אליעזר;
אליעזר היה בנו של יורים;
יורים היה בנו של מתת;
מתת היה בנו של לוי;
30 לוי היה בנו של שמעון;
שמעון היה בנו של יהודה;
יהודה היה בנו של יוסף;
יוסף היה בנו של יונם;
יונם היה בנו של אליקים;
31 אליקים היה בנו של מַלְאָה;
מַלְאָה היה בנו של מנא;
מנא היה בנו של מתתה;
מתתה היה בנו של נתן;
נתן היה בנו של דוד;
32 דוד היה בנו של ישי;
ישי היה בנו של עובד;
עובד היה בנו של בועז;
בועז היה בנו של שלמון;
שלמון היה בנו של נחשון;
33 נחשון היה בנו של עמינדב;
עמינדב היה בנו של ארני;
ארם היה בנו של חצרון;
חצרון היה בנו של פרץ;
פרץ היה בנו של יהודה;
34 יהודה היה בנו של יעקב;
יעקב היה בנו של יצחק;
יצחק היה בנו של אברהם;
אברהם היה בנו של תרח;
תרח היה בנו של נחור;
35 נחור היה בנו של שרוג;
שרוג היה בנו של רעו;
רעו היה בנו של פלג;
פלג היה בנו של עבר;
עבר היה בנו של שלח;
36 שלח היה בנו של קינן;
קינן היה בנו של ארפכשד;
ארפכשד היה בנו של שם;
שם היה בנו של נוח;
נוח היה בנו של לֶמֶךְ;
37 לֶמֶךְ היה בנו של מתושלח;
מתושלח היה בנו של חנוך;
חנוך היה בנו של ירד;
ירד היה בנו של מהללאל;
מהללאל היה בנו של קינן;
38 קינן היה בנו של אנוש;
אנוש היה בנו של שת;
שת היה בנו של אדם;
אדם היה בנו של אלוהים.