4
1 ישוע חזר מן הירדן מלא רוח הקודש, והרוח הובילה אותו אל המדבר – 2 שם ניסה אותו השטן במשך ארבעים יום. במשך כל אותו זמן לא אכל ישוע דבר, ובתום ימי הניסיון היה רעב מאוד.
3 ”אם אתה באמת בן־אלוהים,“ אמר לו השטן, ”צווה על האבן הזאת להפוך ללחם!“
4 אולם ישוע השיב: ”כתוב:* 4.4 ד 4 דברים ח 3 ’לא על הלחם לבדו יחיה האדם, (כי על כל מוצא פי ה)‘. “
5 לאחר מכן העלה השטן את ישוע, בחזיון רגעי הראה לו את כל המדינות המפוארות שבעולם ואמר: 6-7 ”אני אתן לך את כל הממלכות המפוארות האלה ואת כבודן – כי לי נמסר השלטון ורשאי אני לתת אותו למי שארצה – אבל בתנאי אחד: עליך לכרוע ברך ולהשתחוות לפני.“
8 אולם ישוע השיב לו: ”אך כתוב: ’לה׳ אלוהיך תשתחווה, ואותו לבדו תעבוד‘. “
9 השטן לקח את ישוע לירושלים, העלהו על גג בית־המקדש ואמר: ”אם אתה באמת בן־אלוהים, קפוץ למטה! 10 הרי כתוב בתנ״ך:† 4.10 ד 10 תהלים צא 12-11 ’כי מלאכיו יצווה לך לשמרך… 11 על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך‘. “
12 ”אולם כתוב: ’לא תנסה את ה׳ אלוהיך‘, “ השיב לו ישוע.
13 כאשר סיים השטן לנסות את ישוע עזב אותו לנפשו עד לעת מועד.
14 לאחר מכן חזר ישוע לגליל כשהוא מלא בכוח רוח הקודש, ועד מהרה התפרסם בכל האזור. 15 ישוע לימד את העם בבתי־הכנסת וכולם הללו ושיבחו אותו. 16 ישוע בא אל נצרת – העיר שבה בילה את ילדותו – ובשבת הלך כמנהגו לבית־הכנסת. כשקם על רגליו כדי לקרוא את ההפטרה, 17 הגישו לו את ספר ישעיהו. ישוע פתח את המגילה וקרא בקול:‡ 4.17 ד 17 ישעיהו סא 1-2
18 ”רוח ה׳ עלי, יען משח ה׳ אותי לבשר ענוים;
שלחני לחבש לנשברי לב,
לקרוא לשבוים דרור ולאסורים – פְּקַח־קוֹחַ;
19 לקרוא שנת רצון לה׳.“
20 ישוע גלל את המגילה, החזירה לחזן וישב במקומו. כל באי בית־הכנסת נעצו בו את עיניהם בציפייה, 21 וישוע הוסיף: ”היום התקיימו דברי הפסוקים האלה בקרבכם!“
22 כולם הקשיבו לדבריו והתפלאו על דברי החן והחוכמה שיצאו מפיו. ”איך ייתכן הדבר?“ שאלו איש את רעהו. ”האין זה בנו של יוסף?“ 23 ישוע ענה להם: ”ודאי תאמרו לי: ’רופא, רפא תחילה את עצמך!‘ או במילים אחרות: ’מדוע אינך מחולל כאן, בעיר מולדתך, את הניסים והנפלאות שחוללת בכפר־נחום?‘ 24 אני אומר לכם: אין נביא בעירו! את הנביא מכבדים בכל מקום חוץ מאשר בביתו ובין בני־עמו.
25 ”בימי אליהו הנביא לא ירד גשם במשך שלוש וחצי שנים, והבצורת גרמה לרעב גדול בכל הארץ. למרות שהיו בישראל אלמנות רבות שרעבו ללחם, 26 לא שלח אלוהים את אליהו אל אף אחת מהן! אלוהים שלח את אליהו רק אל אלמנה לא יהודיה בעיירה צרפת שבצידון. 27 או קחו לדוגמה את אלישע; אף כי בימי אלישע הנביא היו מצורעים רבים בישראל, הוא לא ריפא איש מהם, אלא דווקא את נעמן הארמי.“
28 דברי ישוע עוררו את זעמם. 29 הם קפצו מכיסאותיהם ודחפו אותו אל מחוץ לעיר, אל פסגת ההר שעליו נבנתה נצרת, במטרה להשליכו במדרון. 30 אולם ישוע התחמק מהם והלך לדרכו. 31 לאחר מכן הלך ישוע לכפר־נחום שבגליל, ומדי שבת לימד בבית־הכנסת. 32 גם כאן נדהמו השומעים, כי ישוע דיבר בסמכות בלתי רגילה.
33 פעם כשלימד ישוע בבית־הכנסת צעק לפתע איש אחד אחוז רוח שד טמא: 34 ”מדוע אתה מטריד אותנו, ישוע מנצרת, האם באת להשמיד את השדים? אני מכיר אותך; אתה בנו הקדוש של אלוהים!“
35 ישוע נזף בשד וציווה עליו: ”שתוק וצא החוצה!“ השד השליך את האיש על הרצפה לעיני כולם, ויצא ממנו בלי לפגוע בו שוב.
36 כולם נדהמו ושאלו איש את רעהו במבוכה: ”מה המיוחד בדברי האיש הזה עד כי אפילו שדים מצייתים לו?“ 37 עד מהרה התפרסם סיפור המעשה בכל האזור.
38 לאחר שעזב ישוע את בית־הכנסת, הלך לביתו של שמעון וראה את חמותו של שמעון קודחת מחום. ”אנא, רפא אותה“, התחננו לפניו כולם.
39 ישוע עמד ליד מיטתה וגער בקדחת. מיד ירד החום, והיא קמה ממיטתה והכינה להם אוכל.
40 עם שקיעת השמש הביאו תושבי הסביבה אל ישוע חברים ובני משפחה שחלו במחלות שונות. ישוע הניח את ידיו עליהם וריפא אותם. 41 ישוע גם גירש שדים מאנשים רבים, ובצאתם נהגו השדים לקרוא בקול: ”אתה הוא בן־האלוהים!“ אולם ישוע השתיק אותם, בגלל שהם ידעו שהוא המשיח.
42 למחרת, השכם בבוקר, הלך ישוע למקום שומם כדי להתבודד. המוני העם חיפשו אותו בכל מקום, וכשמצאו אותו התחננו לפניו: ”אנא, אל תעזוב אותנו; הישאר איתנו בכפר־נחום.“
43 אולם ישוע השיב להם: ”עלי לבשר את דבר מלכות האלוהים גם בערים אחרות, כי זוהי מטרת שליחותי.“ 44 וישוע המשיך ללמד בבתי־הכנסת השונים שבאזור יהודה.