1ונפן ונסע המדברה דרך ים־סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את־הר־שעיר ימים רבים׃ ס 2ויאמר יהוה אלי לאמר׃ 3רב־לכם סב את־ההר הזה פנו לכם צפנה׃ 4ואת־העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני־עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃ 5אל־תתגרו בם כי לא־אתן לכם מארצם עד מדרך כף־רגל כי־ירשה לעשו נתתי את־הר שעיר׃ 6אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם־מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃ 7כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את־המדבר הגדל הזה זה ׀ ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃

8ונעבר מאת אחינו בני־עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ס ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃ 9ויאמר יהוה אלי אל־תצר את־מואב ואל־תתגר בם מלחמה כי לא־אתן לך מארצו ירשה כי לבני־לוט נתתי את־ער ירשה ׃ 10האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃ 11רפאים יחשבו אף־הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃ 12ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר־נתן יהוה להם׃ 13עתה קמו ועברו לכם את־נחל זרד ונעבר את־נחל זרד׃ 14והימים אשר־הלכנו ׀ מקדש ברנע עד אשר־עברנו את־נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד־תם כל־הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃ 15וגם יד־יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃

16ויהי כאשר־תמו כל־אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ ס 17וידבר יהוה אלי לאמר׃ 18אתה עבר היום את־גבול מואב את־ער׃ 19וקרבת מול בני עמון אל־תצרם ואל־תתגר בם כי לא־אתן מארץ בני־עמון לך ירשה כי לבני־לוט נתתיה ירשה׃ 20ארץ־רפאים תחשב אף־הוא רפאים ישבו־בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃ 21עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃ 22כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את־החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃ 23והעוים הישבים בחצרים עד־עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃

24קומו סעו ועברו את־נחל ארנן ראה נתתי בידך את־סיחן מלך־חשבון האמרי ואת־ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃ 25היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על־פני העמים תחת כל־השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך ׃

26ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל־סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃ 27אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃ 28אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן־לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃ 29כאשר עשו־לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר־אעבר את־הירדן אל־הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו׃ 30ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי־הקשה יהוה אלהיך את־רוחו ואמץ את־לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ ס 31ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את־סיחן ואת־ארצו החל רש לרשת את־ארצו׃

32ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל־עמו למלחמה יהצה׃ 33ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת־ [בנו כ] (בניו ק) ואת־כל־עמו׃ 34ונלכד את־כל־עריו בעת ההוא ונחרם את־כל־עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃ 35רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃ 36מערער אשר על־שפת־נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד־הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את־הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃ 37רק אל־ארץ בני־עמון לא קרבת כל־יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר־צוה יהוה אלהינו׃