1ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר־בעז ויאמר סורה שבה־פה פלני אלמני ויסר וישב׃ 2ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו־פה וישבו׃ 3ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃ 4ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם־תגאל גאל ואם־לא יגאל הגידה לי [ואדע כ] (ואדעה ק) כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃ 5ויאמר בעז ביום־קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת־המת [קניתי כ] (קניתה ק) להקים שם־המת על־נחלתו׃ 6ויאמר הגאל לא אוכל [לגאול־ כ] (לגאל־לי ק) פן־אשחית את־נחלתי גאל־לך אתה את־גאלתי כי לא־אוכל לגאל׃

7וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה לקים כל־דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃ 8ויאמר הגאל לבעז קנה־לך וישלף נעלו׃ 9ויאמר בעז לזקנים וכל־העם עדים אתם היום כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך ואת כל־אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃ 10וגם את־רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם־המת על־נחלתו ולא־יכרת שם־המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃ 11ויאמרו כל־העם אשר־בשער והזקנים עדים יתן יהוה את־האשה הבאה אל־ביתך כרחל ׀ וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל ועשה־חיל באפרתה וקרא־שם בבית לחם׃ 12ויהי ביתך כבית פרץ אשר־ילדה תמר ליהודה מן־הזרע אשר יתן יהוה לך מן־הנערה הזאת׃

13ויקח בעז את־רות ותהי־לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃ 14ותאמרנה הנשים אל־נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃ 15והיה לך למשיב נפש ולכלכל את־שיבתך כי כלתך א‍שר־אהבתך ילדתו אשר־היא טובה לך משבעה בנים׃

16ותקח נעמי את־הילד ותשתהו בחיקה ותהי־לו לאמנת׃ 17ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד־בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי־ישי אבי דוד׃ פ

18ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את־חצרון׃ 19וחצרון הוליד את־רם ורם הוליד את־עמינדב׃ 20ועמינדב הוליד את־נחשון ונחשון הוליד את־שלמה׃ 21ושלמון הוליד את־בעז ובעז הוליד את־עובד׃ 22ועבד הוליד את־ישי וישי הוליד את־דוד׃