1ויבאו אנשי ׀ קרית יערים ויעלו את־ארון יהוה ויבאו אתו אל־בית אבינדב בגבעה ואת־אלעזר בנו קדשו לשמר את־ארון יהוה׃ פ 2ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל־בית ישראל אחרי יהוה׃ ס 3ויאמר שמואל אל־כל־בית ישראל לאמר אם־בכל־לבבכם אתם שבים אל־יהוה הסירו את־אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל־יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃ 4ויסירו בני ישראל את־הבעלים ואת־העשתרת ויעבדו את־יהוה לבדו׃ פ 5ויאמר שמואל קבצו את־כל־ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל־יהוה׃ 6ויקבצו המצפתה וישאבו־מים וישפכו ׀ לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את־בני ישראל במצפה׃ 7וישמעו פלשתים כי־התקבצו בני־ישראל המצפתה ויעלו סרני־פלשתים אל־ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃ 8ויאמרו בני־ישראל אל־שמואל אל־תחרש ממנו מזעק אל־יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃ 9ויקח שמואל טלה חלב אחד [ויעלה כ] (ויעלהו ק) עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל־יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃ 10ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה ׀ בקול־גדול ביום ההוא על־פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃ 11ויצאו אנשי ישראל מן־המצפה וירדפו את־פלשתים ויכום עד־מתחת לבית כר׃ 12ויקח שמואל אבן אחת וישם בין־המצפה ובין השן ויקרא את־שמה אבן העזר ויאמר עד־הנה עזרנו יהוה׃ 13ויכנעו הפלשתים ולא־יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד־יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃ 14ותשבנה הערים אשר לקחו־פלשתים מאת ישראל ׀ לישראל מעקרון ועד־גת ואת־גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃ 15וישפט שמואל את־ישראל כל ימי חייו׃ 16והלך מדי שנה בשנה וסבב בית־אל והגלגל והמצפה ושפט את־ישראל את כל־המקומות האלה׃ 17ותשבתו הרמתה כי־שם ביתו ושם שפט את־ישראל ויבן־שם מזבח ליהוה׃ פ |
    |